מעילות בתחום השכר הן תופעה חמורה הפוגעת לא רק בחברות עצמן, אלא גם בעובדים ובסביבה העסקית הכללית. תופעה זו יכולה להוביל לנזקים כספיים משמעותיים, לפגיעה במורל העובדים ואף לפגיעה במוניטין החברה. מהן הסיבות למעילות? ההשפעות שלהן? והדרכים למנוע אותן?
בואו לצפות בוובינר המיוחד שערכנו בנושא!

ניהול נוכחות הוא תהליך מורכב, במיוחד כאשר מדובר בעמותות וארגונים הממומנים ממקורות תקציביים שונים.
איך ניתן להתגבר על הקושי בניהול נוכחות מתקציבים שונים ואיך מערכת הנוכחות יכולה לעשות בשבילכם את העבודה?

מאמר המשך- בואו לגלות איך מערכת נוכחות יכולה לשדרג ולייעל את ניהול תקציב השכר ומתוך כך להשפיע באופן ישיר על הוצאות העסק שלכם

ניהול תקציב השכר הוא אחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבים מנהלי ארגונים, תקציב זה משפיע לא רק על הוצאות הארגון, אלא גם על תחושת העובדים, שביעות רצונם, ומעל לכל, על הצלחת הארגון. במאמר זה נבחן את האתגרים השונים בתחום זה ואת הדרכים האפשריות להתמודדות עמם.

העלות האמיתית של העסקת עובד היא פונקציה של שורה ארוכה של חוקים ותקנות. חלק מהתקנות מתעדכנות על רקע פסקי דין תקדימיים, אך רובן נגזרות מחוקי עבודה בסיסיים. מבחינת בעלי עסקים קטנים וגדולים כאחד, הדרך היחידה לברר עלות מעביד קונקרטית – היא לדעת מה משפיע על עלות ההעסקה ולחשב אותה בהתאם להיקף ותנאי המשרה. הבה נסקור את הנושא מעט יותר מקרוב. סוג השכר ועלויות נוספות: שכר לעובד יכול להיות שעתי, יומי או חודשי ואליו מחויב המעסיק להוסיף נסיעות. מעבר לכך, החוק מחייב לכלול עלויות שקשורות בהעסקת העובד ולהפריד בין החלק של המעביד לחלק של העובד. את זה הכי קל לראות בסעיפים בתלוש

שכר מינימום החל מיום 1.4.2015 ועד יום 31.3.2016, יעמוד שכר המינימום על סך 4,650 ₪  החל מיום 1.4.2016 ועד 30.6.2016, יעמוד שכר המינימום על 47% מהשכר הממוצע במשק או על 4,650 ₪, לפי הגבוה. מיום 1.7.2016 ועד 31.12.2016 יעמוד שכר המינימום על 47% מהשכר הממוצע במשק או על 4,825 ₪, לפי הגבוה, והחל מיום 1.1.2017 יעמוד שכר המינימום על 5,000 ₪. הסכם קיבוצי כללי בסקטור הפרטי, של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, קובע שהחל מיום 1.4.2018 יעמוד שכר המינימום בסקטור הפרטי על 52% משכר המינימום ולא פחות מ-5,000 ₪. לא הוצא צו הרחבה להסכם הזה, והוא מחייב לכן רק את חברי

אף על פי שאין בחוק תקנות גורפות בנוגע לתשלום שכר לעובדים בימי נופש, בכל זאת ישנן פסיקות שמהן אפשר להבין כיצד בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו. הקו המנחה בפסיקות קודמות של בתי דין לעבודה בנוגע לתשלום שכר בימי כיף מצביע על קשר ישיר בין מחויבות העובדים כלפי ההשתתפות ביום הכיף ורמת מעורבותם – לבין החובה של המעסיק לשלם שכר באותו היום. כאשר יש למעסיק סיבה עסקית מובהקת לקיום יום הכיף, סביר שבתי הדין יחייבו אותו לשלם לעובדים את השכר שמגיע להם – לרבות שעות נוספות. במקרים אחרים שבהם היוזמה היא של העובדים, המעסיק עשוי להיות משוחרר מחובת התשלום. בהקשר זה

כל איש כספים צריך שיעמדו לרשותו סט של כלים ניהוליים נוחים ומתקדמים: תוכנת שכר, תוכנת נוכחות, תוכנה לניהול פיננסי ותוכנה להנהלת חשבונות. להלן סקירת התוכנות הנפוצות בישראל להנהלת חשבונות: ריווחית: רווחית הינה תוכנה להנהלת חשבונות וניהול עסק מהוותיקות בישראל. התוכנה מאפשרת הנהלת חשבונות חד צידית ודו צדדית, הפקת חשבוניות מס, קבלות, תעודות משלוח, הזמנות עבודה ועוד. בנוסף, התוכנה מאפשרת ניהול מלאי, מעקב גבייה מלקוחות ומעקב תשלום מספקים. בנוסף, קיימת גם גרסת אונליין המאפשרת התחברות מכל מחשב ומבצעת גיבויים אוטומטיים. למי זה מתאים? חברות, עסקים קטנים, מוסדות ועצמאים. עסקית: תוכנה להנהלת חשבונות המאפשרת להפיק מגוון חשבוניות, קבלות, הצעות מחיר ודוחות בפשטות ובקלות. בנוסף,